הפוסט האחרון

אחרי חצי שנה בלי שטח, בגלל המלחמה והג'יפ שלא היה כשיר, החלטנו לא לחכות יותר. גיחה קצרה ליער קרוב הפכה להפוגה קטנה מהמציאות, והזכירה כמה מעט צריך כדי לנשום מחדש.

פוסט אישי על פער הציפיות בין הורים לילדים: על הנתינה הבלתי נגמרת של הורים לעומת הקושי לקבל חזרה אפילו בקשות קטנות. רגע של תסכול, כאב והתבוננות כנה על יחסים משפחתיים.

פוסט אישי על מחירי השכירות בגוש דן, הקושי של צעירים להתקדם למרות עבודה קשה, וההתמודדות של הורים שרוצים לעזור – לא תמיד כלכלית, אלא פשוט להיות קרובים – בעולם שבו גם היציבות שלהם כבר לא מובנת מאליה.